תמונה ראשונה - שרבט גולה (הילדה האפגנית)
ז'אנר התמונה: תצלום אייקוני
 |
| שרבט גולה, סטיב מק'קורי 1985 |
בעת המלחמה הילדה התגוררה במחנה הפליטים בפקיסטן, לאחר שהוגלתה מאפגניסטן על ידי כוחות הצבא האדום. במחנה פליטים זה צולמה על ידי הצלם סטיב מק'קורי עבור המגזין נשיונל ג'יאוגרפיק. שרבט גולה הייתה אחת מהתלמידות בבית הספר הלא רשמי של מחנה הפליטים. בגלל חוקי הצניעות הנוקשים באפגניסטן וחוקי הטליבאן שם, לא היו הרבה הזדמנויות לצלם נשים אפגניות, ומקארי ניצל את ההזדמנות וצילם את הנערה בעלת המבט החודר.
על פי נשיונל ג'יאוגרפיק, התמונה נחשבת כתמונה הכי מזוהה עם המגזין והתמונה הכי מוכרת בעולם. התמונה ייצגה את בעיית הפליטים בזמן מלחמת אפגניסטן. למרות פרסומו הרב של התמונה בכלי התקשורת ברחבי העולם, זהותה של הילדה לא הייתה ידועה למעלה מ15 מפני שאפגניסטן הייתה סגורה לתקשורת עד שנת 2001. לאחר שזהותה של הילדה נמצאה וסיפור חייה פורסם, הקים נשיונל ג'יאוגרפיק קרן לקידום חינוך בנות באפגניסטן. בעזרת כספי הקרן הוקמו בקאבול מרכז חינוך והכשרה לבנות, בנוסף נבנה מחדש בית ספר תיכון לבנות שנפגעו קשות בזמן המלחמה ובו נוסד עיתון לילדים.
מושגי בארת' לניתוח תצלום
המסר הדנוטטיבי - פניה של ילדה בגיל 13-16, צבע שיער חום, בעלת עיניים ירוקות, לבושה בצעיף אדום קרוע ומתחת בגד ירוק.
המסר הקונוטטיבי - לפי הדרך שבה הילדה לובשת הצעיף הקרוע אפשר להבין שהילדה במצב כלכלי לא טוב, רמת חיים ירודה, נמצאת במקום לא מפותח ופרימיטיבי. לפי הדרך שהיא מסתכלת אל המצלמה אפשר לראות שהיא לא כל כך מוכרת עם הכלי למרות שהיא מסתכלת ישירות אל העדשה עם המבט החודר שלה.
הסטודיום - אפשר להסיק לפי תווי הפנים שלה שהיא ממוצא ערבי, ובדרך כלל בנות ממוצא זה בגיל 13-16 כבר נשואות עם ילדים. ככל הנראה היא ענייה, חסרת בית ומפוחדת.
הפונקטום - הפונקטום בתמונה הוא העיניים של הילדה משני סיבות. ראשית, צבע העיניים של הילדה הוא ירוק בהיר שנחשב כצבע הנדיר יותר בעולם. שנית, הילדה מסתכלת ישירות אל העדשה ונותנת מבט חודר אל המצלמה. שילוב צבע העיניים והמבט החודר נותן הרגשה של חיות בתמונה והרגשה שהילדה מסתכלת ישירות אל הצופה.
ב-15 בינואר 2009 הטיס צ'סלי סלנברגר את טיסה 1549 של חברת יו-אס איירוויס, שהמריאה מנמל התעופה לה גוורדיה בניו יורק לקרוליינה הצפונית עם 155 נוסעים ואנשי צוות. לאחר ההמראה נפגעו מנועי המטוס מלהקת אווזים שחלפה לידם. לצוות המטוס לא הייתה שום ברירה אלא לנחות על נהר ההדסון.
האירוע פורסם בכלי התקשורת עם תמונות שנות מזוויות שונות וזמנים שונים.
התמונה הנ''ל צולמה על ידי הצלם סטיב דיי, ליד נהר ההדסון בניו יורק, לאחר שהמטוס נחת והנוסעים יצאו מהמטוס.
הסטודיום - אפשר להסיק לפי תווי הפנים שלה שהיא ממוצא ערבי, ובדרך כלל בנות ממוצא זה בגיל 13-16 כבר נשואות עם ילדים. ככל הנראה היא ענייה, חסרת בית ומפוחדת.
הפונקטום - הפונקטום בתמונה הוא העיניים של הילדה משני סיבות. ראשית, צבע העיניים של הילדה הוא ירוק בהיר שנחשב כצבע הנדיר יותר בעולם. שנית, הילדה מסתכלת ישירות אל העדשה ונותנת מבט חודר אל המצלמה. שילוב צבע העיניים והמבט החודר נותן הרגשה של חיות בתמונה והרגשה שהילדה מסתכלת ישירות אל הצופה.
תמונה שנייה - טיסה 1549
ז'אנר התמונה : חדשותי
 |
| טיסה 1549, סטיב דיי, 2009 |
האירוע פורסם בכלי התקשורת עם תמונות שנות מזוויות שונות וזמנים שונים.
התמונה הנ''ל צולמה על ידי הצלם סטיב דיי, ליד נהר ההדסון בניו יורק, לאחר שהמטוס נחת והנוסעים יצאו מהמטוס.
מודל 5 שלבים לניתוח תצלומים עפ"י ד"ר אריאל פרידמן
1. התייחסות אישית: באופן אישי התמונה מעוררת בי תחושה של פחד כי הייתי בהרבה טיסות ותמיד הרגשתי בטוח כשהייתי עולה על המטוס ועכשיו לאחר שראיתי את התצלום, זה גורם לי להטיל ספק על הבטיחות של כל המטוסים בעולם.
2. היבט דנוטטיבי: בתמונה רואים את המטוס עם נוסעיו על נהר ההדסון. המטוס נמצא במרחק רחוק יחסית מן המקום שממנה צולמה התמונה ולכן המטוס תופס רק שליש מן התמונה. לפי התאורה אפשר להבין שהצילום נלקח בשעות הצהריים, לפנות ערב. לפי זווית הצילום אפשר להסיק שהצלם עמד מול החזית של המטוס.
3. היבט קונוטטיבי: הצילום הוא תיעוד של מקרה שבו אנשים בשעת סכנה אוזרים אומץ ותושייה על מנת להינצל. הצילום מראה עד כמה טיסה במטוס הוא לא דבר מובן מאליו וכל טיסה ונחיתה של מטוס הוא לא דבר בטוח ב100%
4. הערכת הצילום: צילום זה נבחר על ידי אחרים מפני שהוא תפס את אחד מרגעי השיא של האירוע שהנוסעים יצאו מן המטוס אל תוך הנהר דבר שהעין לא רגילה לראות.
5. מידע חיצוני על הצילום: התמונה נלקחה על ידי סטיב דיי. אחד מהאנשים שנכח באירוע דיווח את המקרה לעיתון מקומי בניו יורק והם שלחו את סטיב כדי להשיג תמונה מהמקרה.
מידע - התצלום משקף את כל מה ההרס שנוצר כתוצאה מרעידת האדמה ומראה את המצב הקשה שהיו בו תושבי נפאל באותו זמן.
השפעה - כאשר הקורא יצפה בתמונה היא תיזכר יותר מאשר הטקסט מפני שהתמונה מביאה לידי ביטוי את גודל האסון מאשר הנתונים היבשים שיכולים להיות בטקסט.
מוקד - התמונה מעבירה את המסר בצורה טובה ופשוטה להבנה.
פעולה - התמונה היא תמונה דינמית בגלל שהתושב בתמונה בתהליך של תזוזה.
אתיקה והגינות - הצילום עומד בסטנדרטים המוסריים כי הצילום מתאר משהו שקרה באמת, שאי אפשר לזייף. בתמונה לא מצולמים קטינים, הרוגים או קורבנות אסון (האיש בתמונה נתן את רשותו בכך שנכנס לשטח שאותו סגרה המשטרה).
רקע - רקע התמונה הוא בעצם הנושא העיקרי בתמונה שהוא ההריסות לאחר רעידת האדמה
מסגרת - לא ניתן לחתוך את התצלום מפני שההריסות הם עיקר הנושא בתמונה ואם הוא יחתך אז לתמונה לא יהיה את אותה המשמעות.
קומפוזיציה ועיצוב - האדם תופס חלק קטן מן התמונה כדי להדגיש שהדבר החשוב בתמונה הוא לא האיש שמתבונן בהריסות אלא ההריסות עצמם הם החשוב בתמונה.
צללים ונקודת מוקד - הפרטים החשובים לא יפגעו במהלך ההדפסה בגלל שהתמונה גדולה יחסית (מבחינת פיקסלים) וגם אם פרט קטן יפגע הרעיון הכללי ישאר אותו דבר.
חדות - התמונה ממוקדת.
הכתבה עוסקת בהפרת חוק האתיקה של צילום קטינים שקרה במהלך כתבת שטח בערוץ 2. במהלך הכתבה שודרו תצלומים של מעצרים של קטינים בנוגע ליידוי אבנים. ערוץ 2 הפר את כללי האתיקה בכך שלא טשטש את פני הקטינים מה שאסור לא רק בתקנון האתיקה אלא גם בחקיקה הישראלית בחוק הגנת הפרט וחוק הנוער.
לדעתי, העבירה היא חמורה מפני שלמרות שהקטינים התנהגו בצורה פוגענית פיזית נגד מדינות ישראל, חיילים ואנשי משטרה, הם עדיין אזרחי מדינות ישראל ועדיין הם זכאים לאותם זכויות שמקבלים שאר תושבי ישראל. בנוסף רשום בכתבה כי "העצורים חשודים בארגון אירועי זריקת אבנים". זאת אומרת, שאי אפשר לשפוט ולהכפיש את שמם בציבור עד שהדבר יהיה וודאי.
תמונה שלישית - רעידת האדמה בנפאל
ז'אנר התמונה: צילום תיעודי
 |
| European Pressphoto Agency, The New York Times, 2015 |
רעידת האדמה בנפאל התרחשה ב25 באפריל, יום שבת בשעה 11 בבוקר בעוצמה של 7.8 בסולם מגניטודה. הרעידה הייתה החזקה ביותר באזור ב50 שנה האחרונות. רעידת האדמה יצרה נזק לבניינים, מגדלים, מקדשים ונמל תעופה של נפאל.
בתמונה רואים אחד מתושבי המקום ששרד חוזר לביתו ומתבונן בהריסות יום אחרי רעידת האדמה. הצילום הוא חלק מסדרת צילומים שפרסמו הניו יורק טיימס, יום לאחר רעידת האדמה. הצילומים נועדו כדי לחשוף לעולם את המקרה המצער ולהראות ההריסות שקרו בגלל רעידות האדמה.
הערך העיתונאי של התצלום
ברמת התוכן
מידע - התצלום משקף את כל מה ההרס שנוצר כתוצאה מרעידת האדמה ומראה את המצב הקשה שהיו בו תושבי נפאל באותו זמן.
השפעה - כאשר הקורא יצפה בתמונה היא תיזכר יותר מאשר הטקסט מפני שהתמונה מביאה לידי ביטוי את גודל האסון מאשר הנתונים היבשים שיכולים להיות בטקסט.
מוקד - התמונה מעבירה את המסר בצורה טובה ופשוטה להבנה.
פעולה - התמונה היא תמונה דינמית בגלל שהתושב בתמונה בתהליך של תזוזה.
אתיקה והגינות - הצילום עומד בסטנדרטים המוסריים כי הצילום מתאר משהו שקרה באמת, שאי אפשר לזייף. בתמונה לא מצולמים קטינים, הרוגים או קורבנות אסון (האיש בתמונה נתן את רשותו בכך שנכנס לשטח שאותו סגרה המשטרה).
ברמה הטכנית
מסגרת - לא ניתן לחתוך את התצלום מפני שההריסות הם עיקר הנושא בתמונה ואם הוא יחתך אז לתמונה לא יהיה את אותה המשמעות.
קומפוזיציה ועיצוב - האדם תופס חלק קטן מן התמונה כדי להדגיש שהדבר החשוב בתמונה הוא לא האיש שמתבונן בהריסות אלא ההריסות עצמם הם החשוב בתמונה.
צללים ונקודת מוקד - הפרטים החשובים לא יפגעו במהלך ההדפסה בגלל שהתמונה גדולה יחסית (מבחינת פיקסלים) וגם אם פרט קטן יפגע הרעיון הכללי ישאר אותו דבר.
חדות - התמונה ממוקדת.
חריגה מתקנון האתיקה העיתונאית
הכלל שנפגע: צילום קטינים ללא רשות ההורים
הכתבה עוסקת בהפרת חוק האתיקה של צילום קטינים שקרה במהלך כתבת שטח בערוץ 2. במהלך הכתבה שודרו תצלומים של מעצרים של קטינים בנוגע ליידוי אבנים. ערוץ 2 הפר את כללי האתיקה בכך שלא טשטש את פני הקטינים מה שאסור לא רק בתקנון האתיקה אלא גם בחקיקה הישראלית בחוק הגנת הפרט וחוק הנוער.
לדעתי, העבירה היא חמורה מפני שלמרות שהקטינים התנהגו בצורה פוגענית פיזית נגד מדינות ישראל, חיילים ואנשי משטרה, הם עדיין אזרחי מדינות ישראל ועדיין הם זכאים לאותם זכויות שמקבלים שאר תושבי ישראל. בנוסף רשום בכתבה כי "העצורים חשודים בארגון אירועי זריקת אבנים". זאת אומרת, שאי אפשר לשפוט ולהכפיש את שמם בציבור עד שהדבר יהיה וודאי.
תצלום הלם - רצח תרנגולים
 |
| התמונה פורסמה בhttps://amiryarkoni.wordpress.com/ |
הצלם בחר בתמונה זו לכתבה כי רצה לחשוף לקוראים את היחס האכזרי שמקבלים היצורים האלה לפני שהם הופכים לפריט צרכני בסופר. מטרת התמונה היא לעורר מודעות בקרב החברה לגרום לאנשים לפעול נגד מפעלי הרצח האלו והפסקת הרציחות בקרב בעלי החיים.
4. הערכת הצילום: התמונה נבחרה על ידי אחרים כי בתמונה יש מספר מרבי של חברי המשפחה ובנוסף היא התמונה שבה רוב האנשים בפוקוס.
תמונה אישית - "משפחה לא בוחרים"
ז'אנר התמונה: תיעוד קהילה
ניתוח - מודל 5 שלבים לניתוח תצלומים עפ"י ד"ר אריאל פרידמן
1. התייחסות אישית: התמונה מעלה לי המון זיכרונות מהילדות, המון אירועים משפחתיים ואת כל הזמן שהיה לי עם המשפחה שלי.
2. היבט דנוטטיבי: בתמונה רואים אותי מחזיק את המצלמה ממרחק קטן מאוד. רוב הצבעים בתמונה הם צבעי גוף שנתונים לתמונה תחושה של חיות.
3. היבט קונוטטיבי: בתמונה כולם מחייכים מה שמרמז על אירוע שמח. כל בני המשפחה מפוזרים בתמונה אך עדיין צמודים אחד לשני מה שנותן תחושה של קירבה אחד של השני בין הדמויות.
4. הערכת הצילום: התמונה נבחרה על ידי אחרים כי בתמונה יש מספר מרבי של חברי המשפחה ובנוסף היא התמונה שבה רוב האנשים בפוקוס.
5. מידע חיצוני על התצלום: התמונה נלקחה ב12 לדצמבר ביום שבת. באותו יום נערכה מסיבת פרידה לבת דודה שלי שנוסעת לדרום אמריקה לחצי שנה.
המסר שהייתי רוצה שהתמונה תעביר היא שאני מאוד גאה ושמח להיות במשפחה שלי. התמונה מעבירה את הרעיון שלמרות שיש בנו הבדלי גילים מאוד גדולים אנחנו עדיין נהנים לבלות זמן ביחד ועושים דברים שמהנים לכולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה