ראיון פוליטי

ראיון פוליטי - כמו כל ראיון אחר

המראיין "אובייקטיבי", מנסה לא להביע את דעתו ולא לתת לנקודת מבטי שלו להשפיע על מהלך השיחה. המרואיין משתדל להציג את עצמו באור חיובי ככל האפשר וימנע מלדבר על דברים שלא קשורים לנשוא הראיון.

הקטע הבא הוא קטע סטירי המראה מה אנשים באמת חושבים שהם נמצאים בראיון משני הכיוונים ומה האינטרסים של כל אחד מהגורמים.

שיח מוסדי

מצב שבו שני אנשים נראים כאילו הם בשיח טבעי, אך לכל אחד מהצדדים קיים אינטרס או מטרה שהוא משוחח עם הגורם השני והצד השני לרוב מודע לזה.

המראיין תפקידו להשיג כמה שיותר מידע מהמרואיין שהוא יכול. מטרת המרואיין לצאת כמה שיותר טוב בעיני המרואיין ובמקרה של ראיון פוליטי - גם לצופים

שיח מוסדי - מאפייניו

השיח המוסדי המשודר מאופיין כשיחה שיש לה הגבלת זמן, (דבר המשפיע על נושאי השיחה) הגבלת תוכן ומערכת כללים ברורה שבה המראיין שואל את השאלות והמרואיין עונה עליהם. בנוסף, המראיין בשיח המוסדי הוא בעל השליטה בשיח הוא מחליט איך הראיון מתנהל, כיצד הראיון יפתח וכיצד הוא יסגר. המרואיין והמראיין מודעים לעובדה שהשיח משודר לקהל נרחב לכן יזהרו ככל האפשר לא להגיד משהו לא במקום, משפיל או כל דבר העלול להוציא אותם באור שלילי מבחינה מוסרית וחוקית.

לאורך השנים, ניתן להבחין ב"רפורמה" בכללי הראיון שהפכה את השיח המוסדי ליותר דומה לשיח טבעי. השפה נהייתה יותר פשוטה, הנושאים פחות רשמיים. שינוים אלו מושפעים בעיקר מהחברה. ככל שרמת השפה ורמת הנימוס יורדת בחברה כך גם בחברה. גורם נוסף המשפיע על השיח המוסדי המשודר הוא הטלוויזיה. ערוצי הטלוויזיה תמיד מנסים להשיג כמה שיותר רייטינג, וכדי להשיג אותו על חברות הטלוויזיה להפוך את תכניה לקלילים יותר, פשוטים יותר להבנה כדי להפוך אותו לנגיש לקהל רחב של צופים.

בקטע הבא ניתן לראות את המראיין, מאיר שליו במעמד החזק בשיחה, הוא שולט בראיון ומחליט מתי לפתוח ולסגור את השיחה.

השינוי בשיח המוסדי

לאורך השנים, ניתן להבחין ב"רפורמה" בכללי השיח המוסדי שגרם לטשטוש ההבדלים בין השיח המוסדי לטבעי. השפה נהייתה יותר פשוטה והנושאים נהפכו פחות רשמיים. שינוים אלו מושפעים בעיקר מהחברה. ככל שרמת השפה ורמת הנימוס יורדת בחברה כך גם בשיח המוסדי. גורם נוסף המשפיע על השיח המוסדי המשודר הוא הטלוויזיה. ערוצי הטלוויזיה תמיד מנסים להשיג כמה שיותר רייטינג, וכדי להשיג יותר צופים על חברות הטלוויזיה להפוך את תכניה לקלילים יותר, פשוטים יותר להבנה כדי להפוך אותו לנגיש לקהל רחב יותר.

בקטע הבא ניתן לראות את "הרפורמה" בכך שאלן, המראיינת מדבר בשפה פשוטה, קלילה ולא מרבה במילים גבוהות. בהמשך הראיון אלן ומישל מהמרות מי יכולה לעשות יותר שכיבות שמיכה וזה מראה את תהליך הבידוריזציה שהופך כל דבר בטלוויזיה למסחרי, ונגיש לצופים.

מתחים שונים בשיח המוסדי

אותנטיות - למרות שבראיון נראה כאילו המראיין והמרואיין מדברים מה שהם חושבים והם אחרים לעצמם, הדבר לא מדויק מכיוון שלכל גורם קיימים מספר אנשים שעובדים ברקע, והם מייעצים, עושים בדיקות רקע ואפילו מחברים את השאלות כדי להוציא את הראיון לפעול. כלומר, כל מרואיין או מראיין מורכב מכמה אנשים שלא נראים בעין אך באים לידי ביטוי במראיין. הדובר צריך להקרין ביטחון במה שהוא אומר. לפעמים המראיינים יבקשו לחשוף פרטים אישים של המרואיין. ברוב המקרים הקהל מודע לעובדה שהמרואיין נעזר ביועצים תקשורתיים. לסיכום, ניתן להבין שהמרואיינים רוב הזמן עסוקים באיך להראות, איך הם יוצאים בעיני הקהל ושיפור הדמות הציבורית שלהם בחברה.

חיות - לראיון אין מבנה מסוים איך הוא אמור להראות. הראיון לא מתוסרט, לא מבוים ולעיתים גם משודר בשידור חי. במקרה של שידור חי לא קימיית עריכה בכלל, השיחה מתקיימת באותו רגע שהצופה רואה/מאזין לה (דבר שגם נותן לצופה הרגשה כאילו הוא נוכח בראיון)

רב קוליות - לפעמים הראיון נעזר באמצעים תקשורתיים הפותחים את הראיון ליותר משני אנשים. באמצעות האמצעיים התקשורתיים הקהל הופך להיות פעיל יותר בראיון וגם מכניס לראיון השקפות עולם אחרות מאשר המראיין והמרואיין. סוג נוסף של ראיון הנכנס בשנים האחרונות הוא העימותים טלוויזיוניים שמטרתו הוא להראות שני דעות מנוגדות ולהציג אותם בפני הקהל. הדבר יכול לנבוע מדמוקרטיה הנותנת חופש ביטוי לכל דעה או שהדבר יכול לנבוע מהרצון של הטלוויזיה לקונפליקטים מה שמביא בסופו של דבר רייטינג.

כוח - במהלך הראיון הכוחות מתהפכים בין המרואיין למראיין בראיון ובחיים האמיתים. כלומר, כשהמרואיין והמראיין נמצאים בראיון כמובן שלמראיין יש יותר כוח והוא שולט בראיון אך בחיים האמיתיים לפוליטיקאי יש יותר כוח ומעמד מאשר עיתוני המראיין אותו. הדבר נובע מהצורך של המראיין להיות השולט והחזק בראיון.

בקטע ניתן לזהות את החיות. הראיון לא מתוכנן, ספונטני ומשודר בשידור חי. בנוסף אפשר גם לראות את רב קוליות בכך שמבקשים מהקהל לשלוח שאלות בטוויטר מה שהופך את הראיון ליותר אינטראקטיבי.

סוגי ראיונות

ראיונות עם כתבים

בקטע ניתן לראות את מגישת החדשות קרן מראיינית את הכתבים שלה בנוגע לחקר שעשו ובנוסף נותנים את הפרשנות שלהם להבדלים בין שכר השוטרים לכבאים.

ראיונות עם אנשים "רגילים"/ראיונות חוויה

בקטע ניתן לראות את המראיין שואל בן אדם רגיל/ניצול הנכח באיזשהו אירוע ומראה את נקודת המבט שלו בסיפור.

ראיון על מומחים/ראיון מומחים

בקטע ניתן לראות את המראיינת מתשאל את מנכ''ל You-Phone שנחשב מומחה בתחום הסלולר. תפקידו להעניק לנו מידע, והשלכות אפשריות בעקבות אירוע כלשהו.

ראיון עם ״אחראים״/ראיון חבות/ראיונות עמיתים

בקטע הבא ניתן לראות ראיון בין ערוץ 2, אמיר חצרוני ואמירה בוזגלו. בראיון מתבקשים שני המתראיינים להעניק הסברים פוסטים שכתבו בפייסבוק בגלל היותם דמות ציבורית בתקשורת ועמיתים למקצוע. למרות שבראיון, אמיר שובר את אחד המאפיינים של ראיון חבות שאומר שהמתראיין מנסה להישאר ניטרלי, המראיין קוטע אותו ומציג לו דרך אחרת להסביר את עצמו שזהו מאפיין נוסף.

השפה הדבורה כמבנה וכלי לעשיית דברים

השפה הוא כלי שאנו משתמשים להעברת מסרים ומימוש מטרות. כלומר, כל משפט וכל מילה שאנו אומרים יש תכלית (מטרה) שבגללה אמרנו אותה. לדוגמא, אם אמרנו את המילה "רעב״ או ״אני רעב״ זאת אומרת, שהמטרה היא להשיג אוכל. בחברה, ובנורמות שנקבעות על ידי החברה צריך סדר מסוים כדי שהשפה תוכל להתקיים. על פי החברה מקובל שדו-שיח המשתמש בשפה יהיה בתורות, רציף ובלי עצירות. 

המטרה בא לידי ביטוי בפעולות דיבור, המשיגות את המטרה המתבקשת בדרך עקיפה או ישירה. כלומר, כדי להשיג מטרה כלשהו אנו נעזרים במילים ובמשפטים שיכולים להציג את המטרה שלנו באופן גלוי או סמוי לאדם אלינו אנו פונים. 


לכל מילה שאנו משתמשים במשפט יש משמעות והיא נבחרה מסיבה מסוימת. למשל שימוש המילה ״מת״ במשפט ״אני רעב מת״ באה להדגיש את הרעיון שזהו לא רעב רגיל אלא רעב ממש חזק וממש רצינות. 

משמעות המבע

אם המסר מספיק ברור, מספיק מודגש והובן על ידי הצד השני אז המסר יועבר בהצלחה.

הראיון המשודר לעומת הראיון הכתוב

כאשר הראיון כתוב אנו יכולים להבין רק את התוכן של הראיון, ורק את מה שנאמר בראיון. לעומת זאת, כאשר הטקסט בצורה חיה (רדיו, טלוויזיה) אנו יכולים לראות גם איך הדברים נאמרו, את התנהגות של המרואיין כדי לדעת אם להאמין לו או לא.




הכנת הראיון
כדי להשיג ראיון מוצלח, וכדי שלא יהיו פשלות במהלך הראיון, על המראיין להיערך לפני ולעשות עבודת חקר כדי לדעת מה לשאול, מה לא לשאול, מה יאתגר את המרואיין. עבודת החקר כוללת: איסוף מידע אודות הנושא, וגם אודות האדם שאותו מראיינים, דעתו של האדם על נושא הראיון והכנת שאלות גיבוי שמנסחות מחדש שאלות קשות שסביר להניח שהמראיין לא ירצה לענות אליהן.



בנוסף, במהלך הראיון על המראיין להיות קשוב למרואיין, לפצח כל מילה שהוא אומר ולהפגין למרואיין ולצופים שהוא "ראש פתוח" כלומר, מעוניין לשמוע מה שהמרואיין רוצה להגיד.




דפוסי איתגור

כאשר אנו עדים לראיון תקשורתי (לרוב פוליטי) אפשר לשים לב ל2 דברים שהמרואיין צריך לספק. הדבר הראשון שהוא צריך להראות זה תפקידו בראיון, מה הדעות שלו מה כוונתו בנושא הראיון ולקבוע מטרה כלשהי. התפקיד השני שהוא צריך להפגין זה ביטחון, וגם להראות שהוא משחק לפי הכללים שהתקשורת והחברה מציבים כמו להקשיב למראיין, לדבר בצורה ברורה.

כדי ליצור ראיון מוצלח על המראיין לאתגר את המרואיין באמצעות שיטות האיתגור.

שיטות אתגור

שאלות סגורות - כאשר המראיין שואל שאלה שהמרואיין לא יכול להתחמק מלענות עליה. היא שאלה שדורשת תשובה של לא וכן. לעתים כאשר המראיין שואל שאלה ניתן להבין מה דעתו על הנושא ומה לדעתו צריכה להיות התשובה. לדוגמא: האם אתה אחרי כל השנים וכל השמועות תביא ביונסה לישראל?

שאלה בשלילה - בדומה לשאלה הסגורה, המראיין משתמש בשאלה זו כדי להביע את דעתו אך שאלה זו בעיקר לגרום למרואיין להסכים עם דעה מסוימת לרוב של המראיין. השאלה תהיה בדרך הכלל הדעה המנוגדת למראיין ולדעה שהוא אומר להסכים איתה.

 בדקה 2:34 אומר המראיין "אני מדבר עם אנשים והם אומרים שאתה מסומם" בכך הוא מציג את הדעה המנוגדת למה שהוא חושב ומעודד את המרואיין להסכים איתו שהדעה לא נכונה.

פריטים קוטביים - שימוש בהכללות ובהגזמה כדי להדגיש את הרעיון שהמראיין רוצה להעביר ולא מאפשרת למרואיין להתייחס לשאלה רטורית. במילים אחרות, גורמת למרואיין לא לחשוב לעומק על מה שהוא רוצה להגיד ויגרום לסערת רגשות שתבלבל אותו מעט. אמנם יש מקרים שהמרואיין ישתלט על עצמו ויצליח לספק תשובה טובה כדי לספק את קהל הצופים.

הערות מטא לשוניות - תחושת יריבות בין הצד של המראיין למרואיין כאשר ישמעו משהו שלא ירצו לשמוע אחד מהשני

חפיפות בין דברי המראיין למרואיין - כאשר המראיין והמרואיין מדברים באותו זמן וקשה לשמוע את מה שהם אומרים. מצב זה יכול להיגרם כאשר המרואיין לא עונה תשובה ישירה על מה שהמרואיין שאל ומנסה להתחמק ממנה.

שאלה פתוחה - שאלה שהתשובה שלה תעורר צורך לשאלה נוספת הקשורה לתשובה שענה המרואיין. כלומר שאלות שיפרטו ויתנו יותר מידע על תשובה מסוימת שנענתה.

שאלת אימות - שאלה שבה המראיין מביע איזושהי תמיכה מסוימת במרואיין ומעין נתינת עזרה למרואיין להתבטא בצורה יותר טובה.

שאלה מערערת - שאלה שנשאלת בעיקר כאשר יש תחושת יריבות בין שני הגורמים בראיון לא מסתדרים אחד עם השני. צד אחד מערער את צד השני. כלומר, לא מסתפק בתשובה שקיבל ורוצה שהצד השני ישנה את תשובתו.

שאלה מכינה - שאלה בלי הרבה חשיבות אך עוזרת במעבר לשאלה חשובה יותר שתבוא אחריה. מעין הקדמה לשאלה חשובה.

שאלה מכה - שאלה חשובה שתבוא אחרי השאלה המכינה והיא בעצם שאלה שאמורה לזעזע ולגרום למרואיין להתבלבל עם מידע (או מינוף) שהוא לא ידע שלמראיין יש.

מתן תשובות

לאחר שהמראיין שואל ומאתגר את המרואיין בשאלות חשובות וקשות צריך המרואיין להחליט איך הוא רוצה לענות למראיין. הוא יכול לענות בדרך עקיפה, בדרך ישירה, להחזיר את השאלה בחזרה על המראיין, לשקר ולפעמים לסרב לענות על שאלה מסוימת. ככל שהמרואיין יותר מאומן ומתורגל איך לענות לשאלות קשות כך הוא גם ידע איך לענות את התשובה הכי מספקת לשאלה

בראיון בוחר יצחק הרצוג להתקיף את המראיינת ולהחזיר לה בחזרה את השאלות למרות שהיא טוענת שהוא לא עונה לה על השאלות.

תדמית פוליטית בעידן המודרני

בימים שלנו רוב הפוליטיקאים לומדים איך להתמודד ולהיעזר בתקשורת. הם מתארחים בתכניות אירוח בראיונות ובעצם כל דבר שיציג את הרעיונות שלהם ויבנה את דמותם בחברה. בעידן של היום קיימת יותר חשיבות לשיפור הדמות בחברה מאשר הרעיונות והאידאולוגיה שהדמויות הציבוריות האלו מנסות לייצג. לכן יותר יותר אנשי פוליטיקה נעזרים ביועצים תקשורתיים כדי להתקדם בתחום הפוליטיקה ובכלל להתקדם בחברה.